לוח השנה של לונדון

The Proms - שמונה שבועות של מוזיקה קלאסית ב- Royal Albert Hall

באמצע הקיץ, כל ערב, יש קונצרט קלאסי ב- Royal Albert Hall. שמונה שבועות רצוף, ממחצית יולי עד מחצית ספטמבר. שבעים וחמישה עד שמונים וחמישה קונצרטים בעונה אחת. זה הפסטיבל הקלאסי הגדול בעולם, וקוראים לו BBC Proms. או בקיצור, הפרומס.

ה- Royal Albert Hall הוא הבניין העגול האדום הענק בקנזינגטון, מול הפארק. את הבניין הזה כל מי שהיה בלונדון עבר לידו לפחות פעם אחת. רוב הישראלים הסתכלו עליו מבחוץ והניחו שמה שקורה בפנים לא בשבילם - יקר מדי, רשמי מדי, או סתם לא הקטע. זה הזמן לתקן את ההנחה הזו.

אני לא הולכת לקונצרט פרומס כל שבוע. אני גם לא מתיימרת. אבל אחרי שני עשורים בלונדון אני יודעת מה הבניין הזה מייצג, יודעת איך הוא עובד, ויודעת מתי ישראלי שגר במרחק הליכה ממנו מפסיד משהו שלא היה צריך להפסיד. הכתבה הזו היא הניסיון לסגור את הפער הזה.

הסיפור של הנרי ווד ולמה זה עדיין משנה

הפרומס לא נולד בתור פסטיבל אליטיסטי. ההפך הגמור.

ב-1895, אימפרסריו בשם Robert Newman ומנצח צעיר בשם Henry Wood פתחו סדרת קונצרטים יומיים ב- Queen's Hall במרכז לונדון. המטרה היתה לאלף את הציבור הרחב להאזין למוזיקה אורקסטרלית - להתחיל מפופולרי, להגיע בהדרגה לרציני. השם "promenade concerts" הגיע מהמנהג של חלק מהקהל לעמוד או להסתובב באולם במקום לקנות מקום ישיבה, במחיר נמוך. זה היה הקונצרט של הפועלים.

ב-1927 ה- BBC לקח על עצמו את הפסטיבל, וזה הסידור עד היום. ה- Queen's Hall נהרס בהפצצה ב-1941, והפסטיבל עבר ל- Royal Albert Hall ונשאר שם.

מה ששרד מכל הסיפור הזה הוא ה"promming" - כרטיס עמידה ביום הקונצרט, זול, לכל אחד. עד היום, לכל קונצרט יש בערך אלף מקומות עמידה - על רצפת האולם (Arena) או למעלה בגלריה - שנמכרים ביום הקונצרט במחיר 8 פאונד.

איך נכנסים בפועל - הכרטיסים, התור, ההגיון

יש ארבע דרכים להיכנס לפרומס. הטבלה למטה היא המפה.

Promming ביום הקונצרט - 8 פאונד, עמידה. זו הדרך האותנטית, וגם הזולה ביותר. אתם הולכים ל- Royal Albert Hall באותו היום של הקונצרט, מגיעים ל- Door 12, ומבקשים מספר תור. מספרי תור מחולקים מ-9 בבוקר. אחרי שיש לכם מספר תור, אתם חופשיים - לא צריך לעמוד בתור פיזית, רק לחזור בזמן שאומרים לכם. אפשר גם לקנות עד שני כרטיסים אונליין מ-10:30 בבוקר באותו יום.

בערב אתם בוחרים: ה- Arena זה הרצפה מתחת לבמה, צפוף, אנרגיה. ה- Gallery זה בקומה העליונה, אפשר להסתובב, נוף לכל האולם. שניהם עמידה. ב-Arena פופולרי, אנשים מגיעים מצהריים. ב-Gallery רגוע יותר, אפשר להגיע מאוחר. נעליים נוחות חובה.

כרטיס ישיבה מוזמן מראש. אם אתם רוצים מקום ישיבה, צריך להזמין מבעוד מועד דרך bbc.co.uk/proms. המחירים נעים בין כעשרים פאונד לעשרות פאונדים בודדים, תלוי בקונצרט ובמקום באולם. לקונצרטים הכי מבוקשים - תזמורות סלבריטאיות, סולנים בינלאומיים, ה- Last Night - הביקוש גדול והמחירים יותר גבוהים.

Hospitality boxes ו-debentures. הלוז׳ות בקומה השנייה והשלישית. יקרים. מי שצריך לדעת, כבר יודע. דלגו.

Cadogan Hall - הפרומס של מוזיקה קאמרית. מאז 2005 יש סדרה מקבילה של קונצרטים קאמריים ב- Cadogan Hall, אולם של תשע מאות ומשהו מקומות בסלון סקוור, בצ׳לסי. הקונצרטים מתקיימים בימי שני בשעה 13:00 במהלך העונה ומשודרים בשידור חי ב- BBC Radio 3. אולם קטן, מוזיקה קאמרית, אווירה אינטימית - לפעמים זה הקונצרט שמתאים יותר למישהו שלא מחפש את האווירה הגדולה של ה- Royal Albert Hall.

Last Night - הטקס שכולם מדברים עליו

הקונצרט האחרון של הפסטיבל - Last Night of the Proms - הוא יום שבת באמצע ספטמבר. זה אירוע בפני עצמו, ושווה להבין אותו.

החצי הראשון של הערב הוא קונצרט קלאסי רגיל. החצי השני זה החלק שכולם מכירים מהטלוויזיה.

בחלק השני שרים יחד עם התזמורת ועם מקהלה רפרטואר קבוע: Pomp and Circumstance של אלגר (השיר שהמילים שלו הן Land of Hope and Glory), Rule Britannia של ארן, Jerusalem של פארי, Auld Lang Syne, וההמנון הבריטי. הקהל באולם מנופף בדגלי האיחוד, יש בלונים, יש סרפנטינות, כולם שרים בקול רם. הפורמט הזה התגבש בערך ב-1947, כשהמנצח Malcolm Sargent עיצב את הצורה שלו.

הבריטים אוהבים מסורות שמרגישות גם אבסורדיות וגם רציניות. Last Night זו אחת מהן. השירים האלה התחילו את הקריירה שלהם כפטריוטיים-אימפריאליים לחלוטין. בעשרים השנים האחרונות יש דיון פנימי-בריטי שלם על האם המסורת הזו עוד תקפה, ובעיקר השאלה אם Rule Britannia עוד אמורה להישמע. ב-2020 ה- BBC הכריז שלא תהיה שירה השנה, נסוג, וחזר לפורמט המקורי.

לקריאה נוספתאיך ישראלים ובריטים חושבים אחרת על ביתאחרי יותר מעשרים שנה בלונדון, אני יכולה להגיד לכם בדיוק למה הדירה שקניתם לא מרגישה כמו בית - ומה לעשות עם זה

מה זה אומר עבור הצופה הישראלי? תלוי בכם. אפשר ללכת לערב הזה ולהיכנס לחוויה - הקהל באמת מתרגש, יש משהו אנגלי-עד-העצם בכל הסיפור. אפשר גם להישאר בבית ולצפות בשידור החי של ה- BBC עם פינוק טוב על השולחן. שתי האופציות חוקיות. אני לא אומרת לכם איך להרגיש לגבי זה - רק נותנת לכם להבין במה אתם צופים.

ערב Proms עם המשפחה בקנזינגטון

ערב פרומס טיפוסי באוגוסט, אם יש לכם דירה ב- סאות׳ קנזינגטון או באזור הזה, נראה ככה.

אחר הצהריים אתם הולכים עם פיקניק לתוך Kensington Gardens. עשר דקות הליכה רגועה, יושבים על הדשא ליד אגם הסרפנטיין, הילדים רצים. אתם יודעים שיש קונצרט ב-7:30 בערב. ב-6:30 אתם אורזים, חוצים את הפארק, עוברים ליד Serpentine Galleries, והאולם עומד שם, אדום, ענק, חמש דקות הליכה משם. אתם נכנסים, יש לכם או מקומות ישיבה שהזמנתם מראש או שכבר עמדתם בתור מצהריים, ובסביבות 9:30 בערב הקונצרט נגמר ואתם חוזרים הביתה ברגל. זהו. ערב לונדוני באוגוסט שלא ידעתם שהדירה שלכם עושה אפשרי - וזה בדיוק סוג הדבר שאני עוזרת ללקוחות שלי לבנות.

אם יש לכם ילדים שכבר אוהבים את הרעיון של קונצרט, יש כל שנה במהלך העונה כמה Proms שמיועדים למשפחות, וגם Relaxed Prom - קונצרט בפורמט נגיש יותר למי שזקוק לאווירה רגועה יותר. זה לא הקונצרט הראשי, וזה בכוונה. שמונים דקות, רפרטואר נגיש, אווירה משפחתית. דרך כניסה טובה.

לפסטיבל יש דף רשמי - bbc.co.uk/proms - ושם תמצאו את התוכנייה השנתית והכרטיסים. שמרו אותו כשעורכים תכנון לקיץ בלונדון.

קיץ עם דירה בקנזינגטון נראה ככה בלי לנסות במיוחד. ככה זה מתחיל.

← חזרה ללוח השנה של לונדון