לוח השנה של לונדון

London Festival of Architecture - החודש שבו האדריכלים של לונדון פותחים את הדלת

יוני בלונדון הוא חודש מוזר. ביום אחד אתם הולכים לסטודיו של אחת ממשרדי האדריכלות הגדולים במערב לונדון, בערב אחר אתם בסיור אדריכלי ברגל בקלרקנוול, ובסוף השבוע נכנסים לתערוכה של פרויקטים שעוד לא נבנו. כל זה - חינם או כמעט חינם, פתוח לציבור, ומתואם תחת מטריה אחת ששמה London Festival of Architecture.

זה לא פסטיבל שהישראלי הממוצע שמע עליו. אבל אם יש לכם דירה בלונדון (או שאתם מתכוונים שתהיה), שווה להכיר אותו. זה החודש שבו הענף שאחראי על איך הדירה שלכם נראית - פותח את הדלת.

London Festival of Architecture - מה זה ולמה כדאי להכיר

London Festival of Architecture (בקיצור LFA) הוא פסטיבל חודשי שמתקיים בכל יוני ברחבי לונדון. הוא נוסד ב-2004 על ידי האדריכל פיטר מאריי (Peter Murray) תחת השם London Architecture Biennale, ועבר לפורמט שנתי החל מ-2008.

הוא נחשב לפסטיבל האדריכלות השנתי הגדול באירופה, עם מעל 400 אירועים בכל מהדורה - תערוכות, סיורים, הרצאות, סטודיו פתוחים, מיצבים ברחובות, ערבי דיון. הוא מנוהל על ידי NLA (New London Architecture), ארגון חברות חוצה-תחום שעוסק בכל מה שקשור לסביבה הבנויה של לונדון לאורך כל השנה - לא רק ביוני.

הנושא של 2026 הוא Belonging - שייכות. בכל שנה נבחר נושא שמכוון את התוכן של האירועים, וב-2026 זה עוסק בשייכות לשכונה, לעיר, ולמקצוע.

חשוב להבין איפה LFA יושב על לוח השנה התרבותי של לונדון:

שלושתם מדברים זה לזה, אבל הם דברים שונים.

לקריאה נוספתOpen House London - הסופ"ש שבו לונדון הסודית נפתחתOpen House London - תשעה ימים בספטמבר שבהם מעל 800 מבנים סגורים בלונדון פותחים את הדלתות. מה זה, על מה שווה לעמוד בתור, ומה זה מלמד על העיר שלכם.

למה זה החודש שהמקצוע נפתח לציבור

לבריטים יש יחס מיוחד לאדריכלות. הם מתייחסים אליה כאל שיחה ציבורית, לא כאל פרקטיקה סגורה. אותו היגיון מייצר את Open House (סופ"ש שבו בניינים פרטיים נפתחים), את Royal Academy Summer Exhibition (שבו אדריכלות מוצגת לצד ציור ופיסול), ואת LFA. אצלנו בישראל אדריכלים בדרך כלל לא פותחים את הסטודיו לזרים. בלונדון יש להם חודש שלם של זה.

ובאמת - זה לא פסטיבל לאדריכלים בלבד. כל האירועים פתוחים לציבור הרחב, רובם בחינם, וחלקם מתוכננים מראש בשביל מי שאין לו רקע מקצועי. הסיורים האדריכליים והסטודיו הפתוחים הם שני סוגי האירועים שאני שולחת אליהם אנשים שאומרים לי "אני רוצה להבין יותר על איך לונדון בנויה" - או "יש לי דירה כאן ואני מרגישה שאני לא באמת מבינה מה אני מסתכלת עליו".

הנקודה היא לא להפוך לאדריכלית. הנקודה היא שאחרי שבוע כזה אתם רואים אחרת. את הרחוב שלכם, את הבניין שלכם, את הדירה שלכם.

ה- Open Studios - איפה אני שולחת אנשים

הפרק הכי שווה ב-LFA, לדעתי, הוא תוכנית ה- Open Studios. ארבעה ימי חמישי ביוני, כל אחד מהם מוקדש לאזור אחר של העיר: דרום, מערב, צפון, מזרח. הסטודיו הפתוחים פותחים את דלתותיהם לאורך היום - לפעמים בסיור מודרך, לפעמים כדלת פתוחה שאפשר פשוט להיכנס דרכה.

מה רואים שם? את החדר של המודלים. את הספרייה של דגימות חומרים. שיחה בין שותף בכיר לאדריכל זוטר מעל שולחן שרטוט. תערוכה קטנה של פרויקטים שהמשרד עבד עליהם. שתי שעות בסטודיו פעיל מלמדות יותר על איך אדריכלות נעשית מאשר עשרה ספרים.

הקטגוריות מסתדרות בערך ככה:

• המשרדים הגדולים - Foster + Partners הוא הדוגמה הקנונית. מאות עובדים, פרויקטים בקנה מידה בינלאומי. הסטודיו עצמו תופס בניין שלם, התצוגה מקצועית, המודלים גדולים.
• המשרדים הבינוניים - Allford Hall Monaghan Morris (בקיצור AHMM) הוא הדוגמה הקלאסית. גוף שכל לונדונר ראה את העבודה שלו ולא בהכרח ידע.
• המשרדים הקטנים - רובם בקצה המזרחי של העיר ובדרום. שמייצרים את העבודה האינטליגנטית והאישית ביותר: שיפוצים של בתים עם period features, הוספות קטנות, התערבויות בקנה מידה ביתי.

לקריאה נוספתשילוב ישן וחדש בעיצוב פנים - למה לונדון עושה את זה הכי טובשילוב ישן וחדש בעיצוב פנים הוא מה שלונדון עושה הכי טוב. מטבחים מודרניים בתוך מעטפת ויקטוריאנית, חדרי רחצה עכשוויים מאחורי דלתות מקוריות - הניגוד הזה הוא בדיוק מה שעושה בית בלונדון מיוחד.

סיורים אדריכליים - הדרך הכי טובה להבין רחוב לונדוני

אם הסטודיו הפתוחים הם הפרק שאני אוהבת, הסיורים הם הפרק שאני ממליצה עליו לכל אחד שאינו בענף.

תוכנית הסיורים של LFA היא שעה או שעתיים של הליכה ברחבי שכונה אחת בלונדון, בהובלה של אדריכל או היסטוריון של אדריכלות. רוב הסיורים בחינם או בעלות סמלית, ההרשמה מראש דרך אתר הפסטיבל. הם קורים בכל ימות החודש, בכל רחבי העיר.

הדבר שקורה בסיור כזה הוא שאתם מפסיקים לראות "רחוב לונדוני" באופן כללי ומתחילים לזהות שכבות. הבית הוויקטוריאני מ-1875. הוספת קומה מ-1960. החלון שהוחלף ב-2010. הקיר המשותף שמסתיר רחבה מסוף שנות השלושים. אחרי סיור אחד טוב, אתם לא יכולים לצאת מהבית בלי לקרוא את כל הרחוב.

עם ילדים בגיל בית ספר זה עובד מצוין. שעתיים של הליכה, סיפורים, נקודות לעצור בהן. עם ילדים קטנים זה פחות מתאים - הקצב מהיר מדי והשפה מקצועית מדי. אבל מגיל 9-10 ומעלה, סיור אדריכלי הוא ההיכרות הכי טובה שילד יכול לקבל עם איך עיר נבנית.

לקריאה נוספתעיצוב בית בסגנון לונדוני - מה הופך בית בלונדון לבית לונדוני?פרופורציות, אור אפרפר, חומרים טבעיים, שילוב ישן-חדש, וריסון - חמישה עקרונות שמגדירים את הסגנון הלונדוני ושישראלים צריכים להכיר לפני שמשפצים

איך אני עושה את LFA

אני לא עושה את כל הפסטיבל. אף אחד לא עושה. 400 אירועים זה לא תוכנית, זה תפריט.

הפרקטיקה שלי, אחרי הרבה יוני בלונדון, היא משהו כזה:

NLA, הגוף שמארגן את הפסטיבל, הוא לא רק LFA. הוא פועל כל השנה מ- The London Centre בסיטי (3 Aldermanbury), ומפעיל הרצאות, תערוכות וסיורים גם בחודשים האחרים. אם הקצב של LFA יוני נראה לכם מסחרר מדי, ה- NLA לבד לאורך השנה הוא פסטיבל שמתחלק לתריסר חודשים, וזה גם בסדר גמור.

לקריאה נוספתLondon Design Festival - השבוע שעולם העיצוב מגיע ללונדוןLondon Design Festival - תשעה ימים בספטמבר שעולם העיצוב מגיע ללונדון. ה- V&A במרכז, ה- Design Districts מסביב, ולמה כדאי לישראלי עם בית בלונדון לדעת על זה.

ולמה זה נוגע לדירה שלכם

אני אסביר את הפואנטה הסופית כך. האדריכלים שהסטודיו שלהם נפתח ביוני הם בדיוק אותה רשת מקצועית שלקוחות שלי מזמינים ממנה תכנון לדירות שלהם - בדיוק התהליך שאני מלווה מההרגע הראשון של החיפוש ועד המפתח. הסטודיו הקטנים בקצה המזרחי שעובדים על שיפוצים של בתים תקופתיים - אלה הם הסוג שמעצב את הדירות הפרטיות של אנשים אמיתיים בלונדון. לא הפרויקטים הגדולים שעולים לעיתונות, אלא העבודה היומיומית של הענף.

להבין את העולם שמייצר את העבודה הזאת הופך אתכם ללקוחות טובים יותר. אחרי סוף שבוע של פתוח-סטודיו ושני סיורים, יש לכם שפה שלא הייתה לכם קודם. אתם יודעים מה זה התערבות מודרנית מכובדת בתוך מבנה ויקטוריאני. אתם יודעים מה זה משרד שמשכלל את הקיר המשותף לפני שהוא בכלל פותח שרטוט. ההבדל בין "אני רוצה משהו יפה" לבין "אני רוצה משהו שעובד עם המסגרת הוויקטוריאנית של החדר" הוא ההבדל בין לקוח שמשלם פעמיים לבין לקוח שמקבל בדיוק את מה שביקש.

ויש את הצד השני, של הלוח השנתי. LFA ביוני הוא חודש המקצוע. Open House בספטמבר הוא חודש הבניינים. ביחד הם ספרי לימוד בלונדון - חצי שנה זה מזה, כל אחד פותח את חצי השנה השני אחרת. אם תעשו את שניהם בשנה אחת, תכירו את לונדון אחרת מ-90% מהאנשים שגרים בה. שזה - תאמינו לי - הרבה.

העין הזו - לקרוא רחוב לונדוני בשכבות, לדעת מה לשמר ומה לחדש - זה מה שלימדו אותי בבית הספר לאדריכלות ועוד עשרים שנה של עבודה בלונדון.