לוח השנה של לונדון

Frieze London - יריד האמנות שמשנה את לונדון באוקטובר

פעם בשנה, באוקטובר, לונדון הופכת לבירת אמנות. Frieze London הוא חמישה ימים ב- ריג'נטס פארק שבהם מעל מאה וששים גלריות מכל העולם מציגות את האמנות העכשווית הכי חשובה שלהן. כל גלריה כזו הייתה הסיפור של עיר אחרת. כאן הן בכל הסטנדים, אחת ליד השנייה.

קודם כל הנקודה הקשה: אם אתם חושבים לקנות, Frieze הוא כנראה לא המקום בשבילכם. המחירים פה בליגה של אוספים מוסדיים, לא של דירה שנייה בלונדון. אז למה לבוא בכלל?

כי Frieze הוא השבוע בשנה שבו רואים מה עושים בעולם עכשיו באמת. ואת זה - לראות באמת מה עכשיו - אי אפשר לקבל מ- Instagram. צריך לראות בעיניים, באולם, עם הגלריסט עומד שני מטר ממך, ועם עוד גלריסט מצד שני. זה שונה.

מי שיש לו דירה בלונדון, או שחושב לקנות, אוקטובר הופך לחודש שבו לונדון נותנת לכם משהו שאף עיר אחרת לא נותנת. אם תכננתם נכון את היומן - הביקור שלכם השנה כולל יום אחד ב- Frieze.

שלושה ירידים, ואני הולכת רק לאחד

Frieze הוא לא יריד אחד. הוא שלושה.

Frieze London ו- Frieze Masters יושבים בשני אוהלים סמוכים. אני הולכת רק לראשון - האמנות העכשווית מעניינת אותי יותר, וזה החלק היחיד באוקטובר שבו אני יכולה לראות אותה ברמה הזו.

Frieze Sculpture - האוקטובר הכי טוב ב- ריג'נטס פארק

אם אתם בלונדון באוקטובר עם משפחה, Frieze Sculpture הוא ההמלצה הכי חזקה שלי לסופשבוע אחד.

יצירות פסל גדולות פזורות לאורך ה- English Gardens של ריג'נטס פארק. בחינם. בלי כרטיס. בלי גיל מינימום. ילדים יכולים לרוץ ביניהן, להסתכל מקרוב, לפעמים אפילו לגעת. הפארק ענק, אין דחיפות, אין תור.

לפעמים היצירות מגיעות לכאן ישר אחרי הביאנלה של ונציה. לפעמים אמנים מציגים פסל שהוכן ספציפית בשביל Regent's Park. כל שנה זה אחר.

זה אחד הימים הכי לונדוניים שאני יודעת להמליץ עליהם באוקטובר. בלי הלחץ של "להגיע מהר לפני שזה נסגר", בלי "תקנו כרטיסים מראש". פשוט באים, מסתובבים, יושבים על הדשא. אם אתם רוצים עוד דברים שעובדים עם ילדים בלונדון - יש לי מדריך נפרד.

לקריאה נוספתלונדון עם ילדים - מבט של מי שגרה פה שני עשוריםלונדון עם ילדים היא חוויה אחרת לגמרי כשיש לכם דירה משלכם. לא תיירות, חיים. הנה מה שלמדתי אחרי יותר משני עשורים עם ילדים בלונדון - הפארקים, המוזיאונים, והשכונות שבאמת עובדות.

איך אני הולכת ל- Frieze

ואיך אני עושה את היריד עצמו? הולכת פעם אחת, ביום אמצע השבוע, אחרי שהפתיחה הרשמית כבר עברה.

לא מגיעה ב- preview day. לא מגיעה לערב הפתיחה הגדול. הבריטים שמתייחסים ל- Frieze ברצינות - אספנים מוסדיים, יועצי אמנות, מנהלי מוזיאונים - יש להם רשימה, יש להם מסלול, יש להם רכישות מתוכננות. זה לא אני. אני באה לראות, לא לקנות.

מה אני עושה בפנים? עוברת בכל הסטנדים, בלי תכנון מקדים. נעצרת במה שתופס את העין. עומדת מול תמונה ארוכות, בלי לחפש קודם מי האמן. ואחרי שעתיים-שלוש, יוצאת. רואים יותר מדי בבת אחת וזה הופך לרעש.

ולגבי הסטנדים שאני אוהבת - הם משתנים משנה לשנה. אין לי "גלריה שאני תמיד עוצרת בה". זו לא טעות. זה חלק מהעניין: כל שנה מישהו חדש לוקח את העין שלי.

איפה אוכלים

שני מקומות שאני חוזרת אליהם אחרי Frieze, ושניהם בהליכה קצרה מ- ריג'נטס פארק.

Mildreds ב- קמדן - מסעדה טבעונית ותיקה. לא רק לטבעונים: התפריט מגוון, האווירה לא דוגמטית, המקום עמוס בלונדונרים שלא בהכרח חושבים על אוכל בלי בשר ברוב הימים. אחרי שעתיים של אמנות עכשווית, צלחת מנגולד עם פיסטוקים על הגריל זה בדיוק מה שצריך.

Lemonia ב- פרימרוז היל - יוונית קלאסית, ותיקה. לא מתחדשת בכוונה. שוקקת בקבוצות משפחתיות כל ערב. אחרי Frieze אני אוהבת אותה במיוחד - יש משהו באוכל הים-תיכוני שמאזן את ההלם החזותי של היריד.

שתי השכונות האלה - קמדן ופרימרוז היל - הן הכי קרובות לפארק. עם דירה שנייה באזור, אתם בעצם חמש עשרה דקות הליכה מ- Frieze כל אוקטובר. זה לא תכנון - זה רק עוד שכבה של מה ששכונה כזו נותנת לכם.

מה לוקחים הביתה

אז אם לא קונים, מה לוקחים מ- Frieze הביתה?

עין מכוילת. הבנה של איך זה נראה כשעובדים עם הרעיונות הכי עכשוויים, עם תפיסת אמנות שאמורה לדבר ל-2026, לא ל-1995. אתם רואים את זה ב- Frieze, ואתם מסתובבים עם זה כל השנה.

אני רואה את זה אצל לקוחות שהיו אתי ב- Frieze. הם חוזרים לדירה שלהם בלונדון אחרי היריד, ופתאום הקיר מעל האח לא נראה להם כמו שהוא נראה לפני. הם מתחילים לחפש משהו אחר. משהו שמדבר את השפה שראו בפארק.

אמנות עכשווית בתוך דירה ויקטוריאנית עם period features - זה שילוב ישן וחדש שעושה בית בלונדון מיוחד. וזה לא קורה במקרה. זה קורה אחרי שראיתם מספיק לדעת איך נראה משהו טוב באמת.

לתמונה הרחבה של איך אני חושבת על אמנות בלונדון - לא רק Frieze - יש לי כתבה נפרדת על שלושה מקומות שאני חוזרת אליהם.

לקריאה נוספתאמנות בלונדון - שלושה מקומות שאני חוזרת אליהםאמנות בלונדון דרך עיני מעצבת פנים. גלריה אחת בהמפסטד, יריד שמגיע פעמיים בשנה, ו- Frieze באוקטובר. שלושה מקומות, שלוש סיבות.

אבל אם יש לכם רק יום אחד באוקטובר? Frieze. ובלילה - Lemonia.

שאר רגעי השנה - בלוח השנה של לונדון.