קובנט גארדן - התיאטרון, האוכל, והחיים שבגללם קונים דירה בלונדון

למה קובנט גארדן לונדון

קובנט גארדן לונדון היא לא שכונה שקונים בה דירה. היא השכונה שבגללה קונים דירה.

כי אפשר לדבר על השקעה בנדל"ן, על leasehold ו- freehold, על מחירי שיפוץ ועל council tax - וכל זה חשוב. אבל ברגע מסוים צריך גם לשאול: ומה עושים שם בערב? לאן יוצאים ביום שבת? מה הילדים יגידו כשייאלצו לצאת מהדירה?

קובנט גארדן היא התשובה. זו השכונה שכשאתם יוצאים אליה ביום שישי בערב - תיאטרון, ארוחה טובה, הליכה ברחובות מוארים - אתם מבינים למה שילמתם את מה ששילמתם על הדירה.

אני הולכת לשם כבר יותר משני עשורים. אני מכירה את הרחובות, את המסעדות, את התזמונים. ובמאמר הזה אני אספר לכם מה באמת שווה שם - ומה אפשר לדלג עליו.

הפיאצה, Seven Dials ו- Neal's Yard

קובנט גארדן היא בעצם שלוש שכונות קטנות שנשפכות אחת לתוך השנייה.

הפיאצה היא הלב. המבנה ההיסטורי של השוק - גג זכוכית, עמודים, רצפת אבן - עם חנויות, מסעדות, ורחבה מרכזית שבה מופיעים אמני רחוב כל יום. הפיאצה היתה שוק פירות וירקות עד 1974, ומאז הפכה למרכז המסחרי והתרבותי של האזור. מה שמיוחד פה - הכל פתוח, הכל ברגל, הכל ברמה גבוהה. זה לא שוק תיירותי עם מזכרות. זה מקום שגם המקומיים באים אליו.

Seven Dials - שבעה רחובות שנפגשים בכיכר עם עמוד שמש במרכז. הכיכר תוכננה כבר ב-1694 ושוחזרה לתפארתה ב-1989 אחרי שנים של הזנחה. הרחובות סביב הכיכר מלאים חנויות עצמאיות - לא רשתות, לא מותגי ענק. בגדים, נעליים, קוסמטיקה, עיצוב. זה המקום שמי שאוהבת קניות אמיתיות - לא Oxford Street - צריכה להכיר.

Neal's Yard - סמטה צבעונית שמסתתרת מאחורי הבניינים. קירות צבועים בכחול, ירוק, סגול. בתי קפה קטנים, חנות הגבינות של Neal's Yard Dairy שהיא מוסד לונדוני. זה אחד המקומות הכי מצולמים בלונדון - ובצדק. אבל מה שחשוב: זה לא רק לתמונה. זה מקום שנעים לשבת בו ולאכול משהו טוב.

שלושת האזורים האלה נמצאים במרחק הליכה של חמש דקות אחד מהשני. אפשר להתחיל בפיאצה בבוקר, לעבור ל- Seven Dials לקניות, ולסיים ב- Neal's Yard עם קפה. יום שבת שלם בלי להיכנס לאוטובוס.

תיאטרון ו- West End

וכאן מגיע הדבר שבגללו קובנט גארדן היא קובנט גארדן.

ה- West End הוא אזור התיאטראות של לונדון - כ-40 תיאטראות בשטח של כמה רחובות. חלקם ממש ב- Covent Garden, חלקם בהליכה קצרה. הפקות שרצות שנים - The Lion King, Wicked, Les Miserables, Hamilton. הפקות חדשות שמחליפות כל כמה חודשים. ומחזמרים שמתאימים למשפחות - Matilda היא דוגמה מצוינת.

אבל הנה הדבר שישראלים לא מבינים על תיאטרון בלונדון: הבריטים מתכננים מראש. חודשים מראש. הם לא מגיעים בערב ומחפשים כרטיסים. הם הזמינו לפני שלושה חודשים, בחרו מושבים, ותיאמו ארוחה לפני ההצגה. ישראלים נוהגים להגיע ל- TKTS (דוכן כרטיסים מוזלים ב- Leicester Square) ביום ולקוות לטוב. לפעמים זה עובד. לפעמים נשארים בלי כרטיסים להצגה שרצו לראות.

Royal Opera House נמצא ממש בפיאצה - בניין מרשים שבפנים עוד יותר מרשים. אופרה ובלט ברמה עולמית. גם אם אופרה היא לא הדבר שלכם - שווה להיכנס לבניין, לשתות קפה במרפסת בקומה העליונה עם הנוף לפיאצה, ולספוג את האווירה. הכניסה ללובי חופשית.

ארוחה לפני ההצגה

יש מסורת בריטית שנקראת pre-theatre dining. מסעדות באזור ה- West End מציעות תפריט מוזל - שלוש מנות במחיר קבוע - בין חמש לשבע בערב, ממש לפני שהתיאטראות נפתחים. זה לא פשרה. זה אוכל טוב, במסעדות טובות, במחיר שנוח יותר מארוחת ערב רגילה.

Penelope, מסעדה ים-תיכונית ב- Covent Garden, היא דוגמה טובה - האוכל מרגיש מוכר למי שמגיע מישראל, אבל המקום לונדוני לגמרי. The Ivy Market Grill בפיאצה עצמה - קלאסיקה בריטית, אווירה טובה, ותפריט pre-theatre שעובד. Clos Maggiore, שנחשבת לאחת המסעדות הרומנטיות בלונדון, עם חצר פנימית מכוסה בפרחים - שווה לערב בלי ילדים.

ובהפסקה? הבריטים מזמינים שתייה מראש - ממש כשנכנסים, לפני שההצגה מתחילה - וזה מחכה להם על הבר בהפסקה. עוד דבר שישראלים לא יודעים ותמיד מופתעים ממנו.

מסעדות לכל אירוע

קובנט גארדן היא אחד מאזורי המסעדות הטובים בלונדון. לא רק למי שיוצא לתיאטרון - גם לארוחת צהריים ביום שבת, גם לערב רגיל ביום שלישי.

לארוחה משפחתית - Dishoom. הסניף ב- Covent Garden הוא אחד הפופולריים בלונדון - מטבח הודי בהשראת בתי הקפה של בומביי. ילדים אוהבים את זה, המבוגרים אוהבים את זה, והמחירים סבירים. אבל - מגיעים מוקדם או עומדים בתור. אין הזמנות למי שמגיע בלי.

לערב של זוג - Rules, מסעדת הכללים. הנקודה הכי בריטית שתמצאו - פועלת מ-1798. ציד, דגים, פודינגים. עיצוב ויקטוריאני שמרגיש כמו סט של סרט. לא זול, אבל חוויה.

למשהו קל ומהיר - שוק האוכל ב- Covent Garden עצמו. דוכנים מכל העולם - פיצה, סושי, גבינות, מאפים. מושלם לצהריים עם ילדים שכל אחד רוצה משהו אחר.

ול- brunch של שבת בבוקר - The Barbary ב- Neal's Yard, עם תפריט מושפע מצפון אפריקה והמזרח התיכון. בר מושבות פתוח, הכנה מול העיניים, טעמים שמרגישים כמו בית ובכל זאת מפתיעים.

קניות שהן לא Oxford Street

נגיד את זה ישר: Oxford Street היא מלכודת תיירים. רשתות זהות לאלה שיש בכל עיר בעולם, המונים של אנשים, וחוויית קניות שמתישה יותר ממה שהיא משמחת.

קובנט גארדן ו- Seven Dials הם סיפור אחר.

Floral Street - רחוב קטן מאחורי Royal Opera House עם חנויות אופנה עצמאיות ומותגי בוטיק. Paul Smith, Sunspel, ועוד שמות שישראלים שמבינים באופנה מכירים. רחוב שנעים ללכת בו, בלי הלחץ של רחוב מסחרי גדול.

Seven Dials - כבר הזכרתי, אבל שווה לחזור. Monmouth Coffee (קפה שנצלה במקום), חנויות קוסמטיקה כמו Le Labo, חנויות בגדים שלא תמצאו בקניון. זה המקום שמרגיש כמו קניות כשקניות עדיין היו כיף.

Neal Street ו- Long Acre - רחובות עם שילוב של מותגים מוכרים וחנויות מקומיות. The Lego Store בפינת Leicester Square, ממש בקצה הצפוני של קובנט גארדן, הוא מגנט לילדים - ולהורים שמנסים למשוך אותם משם.

את Oxford Street תשאירו לתיירים שמגיעים ליומיים. כשיש לכם דירה בלונדון ואתם חוזרים שוב ושוב, הקניות שלכם צריכות להיות ב- Seven Dials ו- Covent Garden.

עם הילדים

קובנט גארדן עובדת עם ילדים, ולא רק בדרך ה"סבבה, יש שם גם משהו לילדים". היא באמת כיפית בשבילם.

אמני הרחוב בפיאצה - קוסמים, לוהטים, אקרובטים. הופעות כל יום, חינם, ברחבה המרכזית. ילדים נמגנטים לזה. תשבו על המדרגות, תתנו לילדים לצפות, ותנוחו עשר דקות. זה מנגנון הבידור הכי יעיל בלונדון לגילאי 3-10.

London Transport Museum - ממש בפיאצה. אוטובוסים אדומים ישנים, קרונות רכבת תחתית, סימולטורים שהילדים יכולים לנהוג בהם. מתאים במיוחד לגילאי 3-8. הזמינו כרטיסים מראש.

מחזמרים לילדים - Matilda ו- The Lion King הם הבחירה הבטוחה למשפחות. ילדים מגיל 6-7 נהנים מהם גם בלי אנגלית מושלמת - ההפקות ויזואליות ומוזיקליות מספיק כדי שהשפה לא מפריעה. מי שרוצה עוד אפשרויות למשפחות - המדריך שלנו על לונדון עם ילדים מכסה הצגות, מוזיאונים ופעילויות לפי גיל.

טיפים מעשיים

איך מגיעים: תחנת Covent Garden היא על ה- Piccadilly Line, אבל היא קטנה, צפופה, ויש בה רק מעלית - בלי מדרגות נעות. עדיף לרדת ב- Leicester Square (דקה הליכה) או ב- Holborn (שלוש דקות הליכה). מי שגר ב- סאות׳ קנזינגטון - Piccadilly Line ישירה. מי שב- מרילבון - Bakerloo Line ל- Piccadilly Circus ומשם רגל.

מתי ללכת: ערבי שישי ושבת - הכי הרבה אנרגיה. בוקר שבת - שוק האוכל בפיאצה, פחות עמוס, נעים עם ילדים. אמצע שבוע - שקט יותר, מסעדות פחות מלאות, קל יותר להיכנס ל- Dishoom בלי תור. ביולי-אוגוסט הרבה תיירים, אבל גם הרבה הפקות מיוחדות ואירועי קיץ.

מה לדלג עליו: חנויות המזכרות ברחובות הצדדיים - שום דבר מעניין. Covent Garden תחנת המטרו עצמה - עדיף לרדת תחנה אחת לפני. מסעדות עם תפריט בעשר שפות ותמונות של האוכל בחלון - לא.

קובנט גארדן היא לא שכונה לקנות בה דירה. אבל היא אולי השכונה שמוכרת לכם את הרעיון של דירה בלונדון. כי כשאתם יושבים במסעדה טובה אחרי הצגה ב- West End, הילדים עדיין נרגשים מ- Lion King, הרחובות מוארים וקובנט גארדן מסביבכם חיה ונושמת - אתם מבינים בדיוק למה.

כשיש דירה משלכם בלונדון, ערב כזה הוא לא חופשה - הוא שגרה. ככה מתחילים.

מי שעדיין לא החליט באיזו שכונה לקנות - המדריך לשכונות מכסה את כל האפשרויות. רוצים שכונה שקטה ואלגנטית בקרבת מקום? צ׳לסי בהליכה מ- Covent Garden. ומי שכבר קנה ורוצה שהדירה תעבוד למשפחה - בואו נדבר.